ליעד אילני לראשות עיריית רמת-גן

בערב יום כיפור, הובא לידיעתי מהלך תמוה נוסף של קברניטי עיריית רמת-גן, ככל שניתן לקרוא להם כך וזאת, כאשר כמעט בהיחבא, שעות אחדות לפני תחילת צום יום הכיפורים, הוחדרה לפארק דוד מלמדוביץ בשכונת מרום נווה, רכבת שעשועים.

מלבד השאלה המתבקשת האם מתקן מסוג זה מתאים באופיו לפארק שהינו קטן וצפוף ממילא ושכבר עתה קיימות לגביו תלונות רבות על תאונות בין רוכבי אופניים למבקריו, הרי שאופן הגעתה של הרכבת מוסיף על התמיהה ומעלה שאלות נוספות:

  1. את מי משרת המיזם הזה?
  1. מי בדק את נכונותו?
  1. האם אושר בהליכים הנדרשים?
  1. מדוע הוא מקודם באופן הכמעט מחתרתי המתואר?

 

כדי לברר לעומקו את הנושא, פניתי לראש העירייה בבקשה לגילוי מסמכים שחשיפתם תאפשר לציבור ולי להסיר את מעטה החשאיות מעל המיזם.

 

היום בצהריים פגשתי במשרדו של עורך דיני, עו”ד אלי סמוכה, את גברת שרית קוגן, עובדת חברת הפארק הלאומי רמת-גן מזה 12 שנים ומי ששימשה בתפקידה האחרון כמזכירת החברה והמנכ”ל וכממונה על תחום משאבי אנוש ושכר.
גברת קוגן ביקשה להיפגש עמי, מאחר ולטענתה יש בידיה מידע חשוב השופך אור על התנהלות לקויה הגובלת לכאורה בפלילים של בכירים בעיריית רמת-גן ובחברת הפארק הלאומי רמת-גן. לדבריה, התנהלות פוגענית של בכירים בחברה כלפי עובדים בחברה בכלל וכלפיה בפרט, גרמו לה לקבל את ההחלטה שעליה להפסיק לעשות שקר בנפשה ולספר את כל הידוע לה על אופן ניהול הליכי שני המכרזים: האחד לאיתור מנכ”ל והשני לאיתור סמנכ”ל לחברה ועל אופן גיוס העובדים בחברה בכלל.
הדברים הקשים אותם סיפרה גברת קוגן לעו”ד סמוכה ולי בפגישה במשרדו, מפורטים בתצהיר אותה מילאה בפני עו”ד סמוכה והם מדברים בעד עצמם.

דבריה של גברת קוגן עליהם כאמור הצהירה בפני עו”ד סמוכה לא הפתיעו אותי. כזכור לפני קרוב לשנתיים סיפרתי לכתבת ‘אולפן שישי’ של ערוץ 2, על ניסיונו הבוטה של ראש העירייה ישראל זינגר לכפות עלי את מינויו של ירון שמואלי לתפקיד ממלא מקום מנכ”ל חברת הפארק הלאומי, בזמן שכיהנתי כיו”ר דירקטוריון החברה.

להלן לינק לכתבה של אפרת לכטר “כך חדרו עבריינים לעיריית רמת גן” (הקטע הרלוונטי החל מדקה 06:56):
http://www.mako.co.il/news-law/crime-q4_2014/Article-524345506346a41004.htm

כנבחר ציבור לא יכולתי ולא היה בכוונתי להישאר אדיש לעדות שהובאה בפנינו ולכן ביחד עם עו”ד סמוכה, ניגשנו לתחנת מרחב דן של משטרת ישראל, שם הוגשה תלונה על חשש לשיבוש והטיה של הליכים מכרזיים בחברת הפארק הלאומי רמת-גן וכן על פגיעה בטוהר המידות ובמנהל התקין.

אני מעריך מאוד את הצעד האמיץ שעשתה גברת שרית קוגן ובכוונתי לנקוט בכל הצעדים ההכרחיים הן על מנת להגן עליה והן על מנת לאפשר את מיצוי החקירה בעניין חמור זה. אני משוכנע כי רבים וטובים מתושבי העיר יעמדו לצדי במאבק זה.

אעדכן בהמשך,
ליעד

בור של זלזול

על הבולען שאתם רואים בתמונה, מתלוננים תושבי שכונת נווה יהושע בפני העירייה, מזה 3 שבועות.
לטענת התושב ששוחח איתי, מחלקת הדרכים מטילה את האחריות על מחלקת הביוב שמטילה את האחריות בחזרה על מחלקת הדרכים. בינתיים במוקד העירוני סטטוס הפניה הופך ל’סגור’, כי מרגע שמחלקה מסוימת החליטה שהטיפול לא באחריותה, הטיפול מבחינתה נסגר ואת מי זה מעניין אם המפגע קיים גם קיים והסיכון לתושבים לא חלף?
אין לי אלא לכנות את כל מה שחוו תושבי שכונת נווה יהושע, תחת הכותרת: ‘בור של זלזול’.
חבל שראש עיריית רמת-גן וחבר פקידיו, לא הפנימו גם כעבור יותר ממחצית הקדנציה, שהם עובדים אצל הציבור שמשלם את שכרם ומתן שירות לאותו הציבור אינו בגדר המלצה או זכות, אלא בגדר חובה שלטונית שלהם.

בצהריים ביקשתי ממנכ”ל העירייה ומסמנכ”ל התשתיות בעירייה לבדוק בדחיפות את הנושא. במקביל אלי, החלה גם התקשורת המקומית להתעניין בסיפור הבור והתושבים שנזנחו לצדו.
במפתיע או שלא, קיבלתי כעת עדכון מהתושב שפנה אלי, שהמפגע טופל.

אילני מנצח את זינגר